חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ' נעמן-נאמן לנכסי החייבים ואח'

החלטה

זהו ערעור על החלטת הנאמנה לדחות את בקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת תביעות החוב מטעמה, בגין דמי שכירות.

כעולה מכתב הערעור והוכחות החוב, המערערת טוענת לחוב לפי פסק דין בת"א 57291/06 מיום 12.3.07, שציווה על פינוי המקרקעין ותשלום הוצאות משפט, ועל פי שטרות ותיקי הוצאה לפועל שנפתחו לגבייתם, לפיהם היה על החייבים לשלם למערערת 60,000 ₪ ביום 10.8.06. ממילא, המועד הראשון שבו הגיע כסף למערערת לפי פסק הדין והשטרות הוא 10.8.06. צו הכינוס נגד החייב ניתן ביום 7.2.05, וצו הכינוס נגד החייבת ביום 22.12.05. דהיינו, לחייבים לא היה חוב כלפי המערערת בעת מתן צו הכינוס נגדם, למרות שמטעם המערערת הוצהר בהוכחת החוב שאלו הם החובות נכון ליום צו הכינוס.

בהחלטתי מיום 21.12.10 ציויתי על המערערת להבהיר ולהוכיח בתוך 21 יום מאותו יום, את החובות הנטענים על ידה כלפי החייבים נכון למועד צו הכינוס של כל אחד מהחייבים. המערערת לא קיימה את החלטתי ולא הגישה דבר.

לפיכך, אני קובע שהחובות שלהן טוענת המערערת הם מלאחר צווי הכינוס, ועל כן, החייבים לא הפרו כל חובה במסגרת הוראות הכינוס להודיע למערערת על צווי הכינוס, והמערערת אינה זכאית לחוב שנוצר לאחר צווי הכינוס.

על כן, אני דוחה את הערעור. מאחר שהנאמנה לא בדקה את הזמנים ולא העלתה את הטענה בגינה נדחה הערעור, אין צו להוצאות כלפי הנאמנה. מאחר שהמערערת הגישה תביעת חוב שלא היתה לה זכות להגיש, ולא קיימה את החלטתי מיום 21.12.10 ולא חזרה בה מהערעור אם הבינה שאין בידה תביעת חוב כדין, אני מחייב את המערערת לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"א, 13 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: